1וכן בכל מקום שכפל הכינוי עם גוף הפעול – "ולאחותו…לה יטמא", "ובאחיכם…לא תרדה בו", "באש תשרפנו את אשר בו הנגע" – יש בו דרוש תמיד, ותמצאם בספר הזה. ויקרא ס' רנג, ויקרא ס' רפג. צו ס' פט. שמיני ס' סט, שמיני ס' עט. תזריע ס' פח, וסימן צז, וסימן קיח, וסימן קעד. אמור ס' ט. בהר ס' צב. בחוקותי ס' קז2וכן כפל היחוס ממנו – מן. כמו "והרים ממנו…מכל קרבן", "ומאחיכם…מהם תקנו". צו ס' כז, צו ס' קט, בהר ס' פז3וכן בכל מקום שבא מילת "והוא" מורה הפוך וסתירה ויקרא ס' רצח, ויקרא ס' שג, ויקרא ס' שט, תזריע ס' עב,4ואם אין היחוס הכפול דומה כמו "ושחט אותה לחטאת", אין הלמ"ד כינוי הפעול רק פירושו לשם חטאת ויקרא ס' רצ.5ובמקום שנזכר שם הפעול לפני הנפעל – לרוב לא יחזיר אות היחוס אחר הפעל; וכשיחזיר יש בו דיוק. "העיר אשר בחרת בה". "וכלי חרס אשר יגע בו הזב" מצורע ס' קמד